כפר ויתקין

כללי

כפר ויתקין הינו מושב עובדים הנמצא כ-6 ק"מ צפונית לנתניה.
בכפר כ-150 משקים חקלאיים, 150 בתים בהרחבה והוא מונה כ-1,800 תושבים.
ענפי החקלאות העיקריים: רפת, פרחים, מטעים, פרדסים, הודים ולולים.
הכפר נקרא ע"ש יוסף ויתקין, אשר היה אחד מורה ומחנך בארץ ישראל, מאנשי העלייה השנייה, אשר הטיף ונלחם להתיישבות עצמית של פועלים על אדמת הקרן הקיימת לישראל, וכמחנך ראה את בית הספר כבית היוצר של הדור הצעיר העתיד לבנות ולחדש את פני הארץ.

היסטוריית היישוב

ביום ב' בטבת תר"צ 2.1.1930 עלתה קבוצה בת 20 חברי הארגונים "ויתקין" ו- "ג' העמק" והתיישבה בבית אבן ישן הנמצא על גבעה דרומית ליישוב. מאז נקרא בית זה "בית-הראשונים" או "הבית-הגדול".
קבוצה זו היתה הגרעין לגאולה והתיישבות באדמות ואדי חווארת הלא הוא עמק-חפר. עבודת החברים הייתה לייבש את הביצות ולהתחיל בנטיעת שדרות וחורשות, ניקוז תעלות וואדיות, ועיבוד ראשון של השטחים.
בשנים 1931-1932 הגיעו משפחות נוספות. הן שוכנו תחילה ב"שכונת (מחנה) צריפים" מערבית ל"בית-הראשונים" והקימו שם בית-ספר, צרכניה מחלבה וכדומה, שהיו מאוחר יותר בסיס לתחילת בנין הכפר.
ב-1932 התאחדו שני הארגונים לארגון אחד, ארגון" ויתקין המאוחד", והוא אשר הניח את אבן היסוד להקמתו של כפר-ויתקין.
בפסח תרצ"ג 1933 החלו להעביר את הצריפים בשלמותם ליישוב הקבע.

איש קשר: [email protected]