בת חפר

כללי

בת חפר היא הצעירה והגדולה ביישובי עמק חפר. הישוב נוסד ועלה על הקרקע בשנת תשנ"ה, 1995, במסגרת תוכנית "יישובי הכוכבים", שהוביל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ואוכלס על ידי עשר המשפחות הראשונות ביום ט"ו באב תשנ"ו, 31.07.1996.
כיום מתגוררים בישוב כ- 1,350 משפחות, שהם כ- 6000 נפש, כולם בבתים צמודי קרקע. בת חפר ממוקמת כ 15 ק"מ (בקו אווירי) מזרחית לנתניה, ומשתרעת לאורך חומת ההפרדה, בצידו המערבי של הקו הירוק ההיסטורי, על שטח של כ- 950 דונם.

מבנה וצביון

הישוב בנוי על שטח מישורי, השדרות והרחובות הראשיים בישוב מצופים אספלט, וכל האזורים הפנימיים מרוצפים באבנים משתלבות (רחובות הולנדים). בישוב כ- 100 דונם שטחי נוי ציבוריים, ובתוכם פזורים מספר גינות ומתקני שעשועים לילדים. בנוסף, קיים בישוב פארק ענק בן כ – 110 דונם, המשתרע לאורך הגדר המערבית, בסמוך לכביש 6, ובתוכו אמפי תיאטרון, מגרש גלגליות, מתקני כושר ומשחקים.
צביון הישוב הוא חילוני, כאשר כ-10% מהאוכלוסייה הנה בעלת צביון דתי. שני הצבורים חיים בהרמוניה יוצאת דופן.

חינוך

ביישוב פועלים גני ילדים, מעונות יום וצהרונים פרטיים וצבורים.
מעון נעמ"ת הוא מהגדולים מסוגו בארץ, ולמעלה משלש מאות ילדים מתחנכים בו מידי יום.
בישוב פועל בי"ס יסודי- קהילתי גדול ואיכותי - "שדות", המונה כ- 1000 תלמידים מכיתות א' ועד ו'. כיתות ז' – י"ב מוסעים מידי יום לבתי הספר האזורים העל יסודיים: מעברות, עין החורש , ורופין.
בבת חפר פועל מרכז קהילתי תוסס, מהגדולים בעמק. המרכז מקיים חוגים רבים ופעילויות תרבות וספורט, בהם נוטלים חלק אלפי ילדים ומבוגרים, הן מהישוב והן מהישובים הסמוכים.
המרכז הקהילתי כולל ספריה עשירה וחדר עיון, ואולם כדורסל מפואר, בו מכון כושר חדיש ויציע לכ - 500 צופים.

מוסדות ציבור

ביישוב מבנה בית כנסת מרשים, המקיים מניינים קבועים כל ימות השנה, ומתפללים בו ספרדים ואשכנזים כאחד. בשבתות התפוסה גוברת, ובחגים הוא מתמלא מפה לפה במאות מתפללים.
בבת חפר קיים מקווה טהרה חדיש ומשוכלל.
בישוב פועלת מרפאה גדולה של "שרותי בריאות כללית", הכוללת טיפת חלב ובית מרקחת. כמו כן ניתנים שרותי רופאים מטעם "מכבי שרותי בריאות" ו"קופת חולים מאוחדת". בישוב פועלות מספר מרפאות שיניים פרטיות.
בבת חפר פועלת תחנת הזנקה של מד"א, נקודת משטרה קהילתית, בסיס הפעלה של המשמר האזרחי, רכז ביטחון שוטף וכיתת כוננות. בקרוב צפויה להיבנות בישוב תחנת מד"א אזורית.
בישוב פועל סניף דואר, בו ניתן ליהנות ממגוון שרותי בנק הדואר.
בבת חפר פועלות שלוש תנועות נוער: בני עקיבא, בני המושבים, והצופים, שבשבט גולן שלו פעילים כ 400 חניכים, מגיל 9 ועד 18 .

מקור השם

השם בת חפר הוא רעיון של עמוס דגני, ראש המועצה דאז, שחשב על שם מתאים לישוב החדש "כבת של עמק חפר", וכך עלה במוחו הרעיון לקרוא לישוב "בת חפר". שם זה עבר את אישור הכנסת. עד שנתקבל האישור הרשמי במסמכים הממשלתיים הרשמיים, נקראה בת חפר בשם סוכו* (ראה היסטוריה).
השם בת חפר אומנם סמלי, אך בעל זיקה מובהקת להיותו של הישוב שוכן במזרח עמק חפר, סמוך לאזור נחלתן ההיסטורית של בנות חפר, נינות מנשה בן יוסף, בנחלת מנשה.
מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה הן בנות צלופחד בן חפר בן מנשה בן יוסף בן יעקב, ומכאן שמו .
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף... מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה... אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר... תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ ("במידבר", כז, א-ד).

היסטוריית היישוב

בת חפר נבנתה מערבית ובצמוד לקו הירוק, במקום בו שכן קודם לכן קיבוץ "יד חנה סנש", שנפרד כמה שנים קודם לכן מקיבוץ האם שלו, יד חנה, תוך כדי מחלוקת אידיאולוגית עזה. "יד חנה סנש" לא הצליח לשרוד זמן רב, והתפרק סופית בשנת 1972.
בת חפר הוקמה כחלק מתוכנית ישובי הכוכבים של אריאל שרון, על שרידי קיבוץ "יד חנה סנש", ומבנה סניף בני במושבים בו – מועדון הנוער של היום - הוא המבנה היחיד ששרד מאותה תקופה.
תחילה נקראה בת חפר על ידי הגורמים הממשלתיים - משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל - בשם סוכו (ענף של אילן), בעקבות שם הישוב הקדום "שוכה", ממנו בא אנטיגונוס איש סוכו, מאנשי "כנסת גדולה". השם נבע מהעובדה, שיש חוקרים המזהים את מיקומה של שוכה בשמו של הכפר הערבי שוויכה, השוכן כ 1000 מטרים מזרחית לבת חפר, מעברו של הקו הירוק.
עם פירוק "יד חנה סנש" הועברו אדמותיה לרשות קיבוץ "רגבים", כך שבת חפר הוקמה בעצם על אדמות קיבוץ "רגבים". בת חפר החלה לעלות על הקרקע בשנת תשנ"ה 1995, לאחר שמספר חברות קבלניות זכו במכרזים להיות חברות משכנות מטעם משרד השיכון, ונכנסו לעבודות הקמת תשע מתחמי שכונות. השכונה העשירית נבנתה כשכונת "בנה ביתך", כאשר רבים מתושביה היו "בנים ממשיכים", בני ישובי עמק חפר הותיקים.
במקביל לחברות הקבלניות, נבנו בישוב התשתיות והפיתוח. בת חפר אוכלסה על ידי עשרת המשפחות הראשונות ביום ט"ו באב תשנ"ו 31.07.1996.
המשפחות הראשונות חיו כחודש ימים ללא אספקת חשמל ומים סדירה, וללא שאר תשתיות חיוניות.

חומת ההפרדה

במהלך התקופה בה נבנתה החומה, והמעבר היה חופשי מכיוון טול-כרם ושוויכה, סבלה בת חפר מפריצות וגניבות רכבים, כאשר העקבות, רובן ככולן, הוליכו מזרחה.
מאורעות "מנהרת הכותל", ספטמבר 1996, הביאו את ראש המועצה דאז, נחום איצקוביץ, ללחוץ על מערכת הביטחון להשלים את חומת ההפרדה, וכך, כבר בשנת 1996, הושלמה בבת חפר אחת משתי חומות ההפרדה הראשונות בארץ. החומה נמתחה לאורך כ-1.7 ק"מ, על תוואי הקו הירוק, מול הכפר הערבי-פלסטיני הגדול שוויכה. עם השלמת הגדר והחומה, חל מפנה משמעותי לטובה, רמת הביטחון עלתה, ונפסקו הגניבות והפריצות כמעט באופן מוחלט.
במאורעות 2000 (האינתיפאדה השנייה) התגלתה חומת ההפרדה כהכרחית, והייתה חיונית ביותר להמשך התנהלות החיים השלווים בישוב.לאחר מאורעות 2000, הוארכה החומה בעוד כ 500 מטר ובשנת 2006 הוגבהה לכל אורכה. כיום מהווה החומה חלק מגדר ההפרדה הארצית.
במהלך כל תקופת האינתיפאדה השנייה, גילו תושבי בת חפר סבלנות ובגרות , ולמרות חששם של מכרים להגיע למקום, נמשכו החיים בישוב כסדרם.

כביש 6

עם שיפור המצב הביטחוני, לאחר מבצע "חומת מגן", החל בבת חפר גל ביקושים גבוה מאד לבתים. מחירי הבתים בישוב האמירו באופן משמעותי, בת חפר הפכה למקום מגורים איכותי ומבוקש מאוד, וכיום הביקוש לבתים בישוב עולה עשרת מונים על ההיצע.
תקופת המאורעות, כמו גם המאבק המוצלח לצמצום ההשפעות של כביש 6, שהביא להנמכת תוואי הכביש באופן משמעותי, גיבשו את קהילת בת חפר ותרמו באופן משמעותי לקשר בין התושבים. מעז יצא מתוק. השפעת כביש 6 על הישוב חיובית ביותר, ובת חפר, השוכנת סמוך למחלף ניצני עוז, הפכה נגישה וקרובה יותר לכל מקום בארץ.
"פארק דרך ארץ", שהוקם ע"י חברת "חוצה ישראל" להנאת תושבי המקום, "נמתח" לאורך חלקו המערבי של הישוב. אורכו כמעט 2 ק"מ, והוא חוצץ בין כביש 6 לבת חפר. לעת עתה הסתיימו עבודות השלב הראשון בפיתוח הפארק. בעתיד צפוי הפיתוח להמשיך ולהשתלב בשיקום מפל בת חפר (ראה "נקודות עניין בבת חפר" בהמשך) ובמערכת שבילי אופנים כלל אזורית.
בשנים האחרונות הולכת ותופסת בת חפר את מקומה כבירת עמק חפר, והיא ידועה כישוב ששוררת בו אווירה מצוינת לצמיחת משפחות באווירה קהילתית,ירוקה ואכפתית, וכאחד הישובים הקהילתיים האיכותיים בישראל.
עקב הצרכים והביקוש החיצוני ההולך וגובר, שוקדים פרנסי הישוב כיום על תוכניות ההרחבה לבת חפר, וקידום בניית הבריכה והמרכז המסחרי.

גיאוגרפיה

בת חפר שוכנת בין הקיבוצים יד חנה ובחן על אם דרך "חוצה ישראל", סמוך למפגש דרכים היסטורי {בין "דרך הדואר הממלכתית", שהיתה חלק מהדרך ההיסטורית שקישרה את מצריים לסוריה, ובין דרך קיסריה – ניאפוליס (היא נבלוס-שכם) לאורך נחל שכם}.
הישוב שוכן מערבית ובסמוך למורדות השומרון, בגובה ממוצע של כ- 50 מטרים מעל פני הים ומשקיף על הרצועה המזרחית והנמוכה של אזור השרון המכונה "מרזבה".
שטחה של בת חפר כ-950 דונם וצורתה מהאוויר כמעין "שופר", שבמרכזו המבנים הקהילתיים והצבורים. נקודת שיא הגובה בישוב (נ.טריג 870) מתנשאת לרום של 60.3 מטר מעל פני הים.
מצפון מתוחם הישוב על ידי מטעי האבוקדו של קיבוץ בחן, ממערב על ידי כביש חוצה ישראל (כביש 6), מדרום על ידי נחל שכם, וממזרח על ידי חומת ההפרדה, בתוואי הקו הירוק.
ישובים שכנים - מצפון: קיבוץ בחן.
מצפון מערב: מושב גן יאשיה.
ממזרח: מעבר לקו הירוק וחומת ההפרדה, הכפר הערבי שוויכה.
מדרום מזרח: מעבר לקו הירוק וחומת ההפרדה העיר הערבית טול- כרם.
מדרום מערב: קיבוץ יד חנה.
ממערב: מושב עולש.
רחובות בת חפר מסודרים ע"פ האות הראשונה של שמם מא' ועד ח' מצפון לדרום.