אסיפת הורים לשכבת ז'
יום רביעי 17.9
אסיפת הורים לשכבת ט'
ביום חמישי 18.9
אסיפת הורים לשכבת ח'
ביום רביעי 17.9
עדכונים מהמסע בפולין של שכבת יב' ניתן למצוא בפייסבוק בדף הנקרא - מסע לפולין "מעיין שחר" 2014
אסיפות הורים-מכתב להורים לפגישת פתיחת השנה תשעה שכבות י' יא' ויב' - לקריאה לחץ כאן
להורי יא' תשע"ה - לצפייה בהזמנה לשני מפגשים עם צוות מחנכי השכבה לחץ כאן
הורי ותלמידי "מעיין-שחר" - עדכון נוהל הורדת תלמידים בשערי ביה"ס
לצפייה בהנחיות מעודכנות בנושא הורדת תלמידים המגיעים ברכבים פרטיים לביה"ס בתחילת יום הלימודים - לחץ כאן
טופס הצהרת בריאות תשע"ה - להורדה לחץ כאן
איסוף בוקר בת חפר ז'-יב' - לצפייה בחלוקת האוטובוסים ומידע נוסף לחץ כאן
"בגרות חברתית" לכיתות י' תשע"ה - לקריאה לחץ כאן
להורי מעיין-שחר - לצפייה בידיעון המתאר את פעילות השרות הפסיכולוגי בעמק חפר - לחץ כאן
במידה ונתקלתם בקושי להיכנס לאתרי השכבות - לחצו כאן לקישור לדפים השונים
חטיבה עליונה "מעיין"  שכבת יב`  מקצועות הלימוד  היסטוריה (+מורחב)  חומרי לימוד  פרק 2 - "בונים מדינה במזרח התיכון" 
עליה קליטה ועיצוב החברה בישראל - המעבר מכור היתוך לחברה רב תרבותית - עידכון

שאלה : " איך הופכים חברת מהגרים  מ"70 תרבויות ושפות שונות" לחברה מלוכדת ?

כור היתוך : ע"פ מילון אבן-שושן :" מתקן שמתיכים בו מתכות (בהשאלה ) מקום שהתחשלו בו והתמזגו בו יחד דברים שונים ומנוגדים".

הביטוי כור היתוך מתייחס למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ולפיה העולים מהתפוצות השונות יתאימו עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת שסמלה המייצג הוא הצבר.

הנחות היסוד שעמדו בבסיס גישת כור ההיתוך:

הטיפוס היהודי החדש – מאז ראשית הציונות, האידאל הציוני היה יצירת "יהודי חדש" – אדם גאה, חזק, עצמאי, עובד החי מעמל כפיו (יצרני), יודע ומסוגל להגן על עצמו ועל עמו, בעל תרבות המושפעת מתרבות המערב ומביא לידי ביטוי את התחדשות העם היהודי בא"י.

הציונות טענה שיש להעדיף את התפיסה של "היהודי החדש"- הצבר, מתוך הרעיון  של שלילת הגולה כמקום מגורים ושלילת הגלות כתופעה תרבותית: "תפקיד הציונות הוא להוציא את היהודי מהגלות ולהוציא את הגלות מהיהודים".

איך הופכים חברת מהגרים לאומה מלוכדת ?

מיד עם הקמת המדינה ובעיקר לאחר סיום מלחמת העצמאות החלו להגיע גלי עליה המוניים מהגולה למדינת ישראל.

תוך כ- 10 שנים הגיעו לארץ כמיליון עולים ממקומות שונים, שפות שונות ותרבויות שונות. השאלה שעמדה בפני הנהגת המדינה הייתה איך להפוך חברת מהגרים מכל הארצות וכל התרבויות לחברה אחת מגובשת ומלוכדת.

התשובה הייתה – כור היתוך. כלומר חובה להתאים את כל מאות אלפי העולים החדשים שהגיעו "מ- 70 ארצות ותרבויות שונות"  לדמותו של היהודי החדש – הצבר. מדיניות זו נועדה "לסלק את חוליי הגלות (כל הדברים הרעים שהיו בגלות) ולהניח יסודות לחברה יהודית חדשה ובריאה שתקום בארץ. לשם כך היה ניסיון לאלץ את העולה החדש "לשכוח" ולהיפרד מתרבות ארץ מוצאו, ממסורות יהודיות שעליהן התחנך ואת שפת אימו , ולאמץ את השפה והתרבות העברית (להחליף את השם הגלותי לשם עברי), או במילים אחרות להפוך לצבר. התגייסות החברה וההנהגה הישראלית למטרה זו קיבלה את ביטוייה בכל תחומי החיים : בכלכלה ריכוזית והעדפת האתוס הסוציאליסטי( שמייצגו הבולט ביותר היה הקיבוץ), בעיתונות מגוייסת למען מטרות הציונות, במוזיקה ששודרה תוך העדפה ברורה למוזיקה מערבית ושירים עבריים תוך התייחסות מתנשאת כלפי מוזיקה מזרחית ובכלל כל מה שלא תאם את מטרות של יצירות חברה חדשה.

המדינה ראתה בבתי- הספר (לימוד העברית, טיולים בארץ ועוד) ובצה"ל את המסגרות החשובות ביותר שבהן התבצע אותו כור היתוך.

המעבר מגישת "כור ההיתוך" לחברה רב תרבותית:

גישה "רב תרבותית" : גישה הטוענת שגם בתוך חברה ומדינה יש מקום לקבוצות שונות השומרות על זהותן, המנהגים, האמונות והשפה המייחדות כל קבוצה.

יחד עם זאת הקבוצות השונות מאוחדות בנאמנותן הלאומית.
בשנות ה-70 עוברת מדינת ישראל תהליך הדרגתי של מעבר מחברת כור היתוך לחברה רב תרבותית

הגורמים למעבר לחברה רב תרבותית:
בעולם :

1. תהליכים כלליים שהתרחשו בעולם המערבי כגון- העמדת היחיד וצרכיו במרכז (אינדיבידואליזם).

2. מגוון אמצעי תקשורת המונים כגון, טלוויזיה.

בארץ :

1. השפעת תהליכים רחבים יותר שהתרחשו בעולם משפיעים על מה שקורה בארץ. הרצון ל"חיים טובים" מחליף את תחושת החברה המגויסת למען מטרה אחת. אינדיבידואליזם מחליף את הקולקטיביזם.

2. השפעת השבר של מלחמת יום כיפור – תפיסת "כור ההיתוך" זוהתה עם הממסד הוותיק (מפלגת העבודה), והשבר של יום כיפור פגע באימון של הציבור בהנהגה והערכים שלה.

3. המהפך הפוליטי ב- 1977 – הליכוד עולה לשלטון – בפעם הראשונה מאות אלפי יוצאי עדות המזרח מקבלים לגיטימציה וביטוי במוסדות השלטון.

4. אמצעי תקשורת רבים – ערוצי טלוויזיה ורדיו רבים מאפשרים לכל אחד למצוא את מה שמתאים לו, בהתאם לתרבותו לשפתו.

5. תהליך קליטה טבעי- במדינה הבינו שלא צריך "לחנך" את העולים כי מימלא לאחר 2- 3 דורות משתלבים הצעירים בחברה הכללית, מעשירים אותה בתרבותם ועדיין רואים עצמם כחלק מהחברה הכללית.

ביטויים שונים למעבר לחברה הרב תרבותיות בישראל:

בתחומים רבים ניכר המעבר מחברה מגויסת של כור היתוך (שנות ה-50, 60) לחברה אינדיבידואליסטית – רב תרבותית משנות ה-70 ואילך.

1. מוסיקה –
א. פריצת המוזיקה המזרחית, עד סוף שנות ה-70 כמעט ולא השמיעו אותה בתחנות הרדיו. המוזיקה המזרחית נחשבה כנחותה.

ב. שירים המבטאים חוויות של בני תרבויות שונות ואפילו געגועים לארץ המולדת אותה עזבו. (יהודה פוליקר מוציא שירים ביוונית, עידן רייכל וכו')

ג. מעבר מכתיבת פזמונים ושירים של "אנחנו" הקולקטיב לכתיבה המבטאת את החוויה האישית, לא קולקטיבית.

דוגמא:

שיר קולקטיבי של חברה מגויסת: שיר הרעות, חיים גורי מלחמת העצמאות : "...ונזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר..." – דמות הצבר.

שיר אישי: אייל גולן  : "את אוהבת לשחות, אני אוהב לסחוט תפוז..."

2. קולנוע  ואמנות - מעבר מסרטים והצגות המציגים את דמות היהודי החדש ("הוא הלך בשדות", "מבצע אנטבה") לסרטים מגזרים המבטאים חוויות של תרבויות ומגזרים שונים בחברה הישראלי

דוגמא: מזרחיים - חגיגה בסנוקר, אביבה אהובתי.
           רוסים -  "קלרה הקדושה", תיאטרון "גשר".
           קיבוצניקים – "מבצע סבתא" (לועג לדמות הצבר).

3.תקשורת  - מעבר מערוץ תקשורת אחד בטלוויזיה, וממספר קטן של עיתונים לעשרות ערוצי טלוויזיה, ערוצי רדיו ועיתונים רבים.

4. חגים עדתיים – בשלושים שנה האחרונות דגש על חגים עדתיים שהופכים לחגים לאומיים כגון: מימונה - מרוקו, סהרנה – כורדיסטן, סיגט - אתיופיה