השקנאי המצוי הוא מין אחד מתוך 7 במשפחתו. עוף גדול המגיע למשקל של עד כ 10 ק"ג. 
 
הוא ניזון מדגים במשקל 300 - 600 גרם, בממוצע עד 1 ק"ג דגים ביום, בהתאם למשקל העוף. 
 
להבדיל מהשקנאי האמריקאי שתופס את הדגים בצלילה ודג לבד, השקנאי המצוי דג את הדגים בקבוצה. מספר שקנאים (לפעמים עשרות) שוחים, דוחקים את הדגים, מקבצים אותם ובתזמון מכניסים את הראש למים לדוג את מזונם. 
 
לפיכך השקנאי המצוי זקוק למקווי מים רדודים ומעדיף אזורים של שפכי נהרות וביצות. 
 
רוב אוכלוסיית השקנאים האירופאית מרוכזת בשפך הדנובה ולחופי הים השחור. 
 
בשנים האחרונות אוכלוסיית השקנאים מצויה במגמת ירידה, כאשר גורמי הסיכון והפגיעה היא זיהום מקורות מים ופגיעה בבתי גידול. 
 
בארץ, רוב השקנאים שנפגעו במהלך הנדידה נורו בבריכות הדגים או התנגשו בקווי מתח חשמל, בתעופה בשעות החשיכה או בבריחה מגרוש שמבוצע בבריכות הדגים. 
 
בנדידת הסתיו, חודשים ספטמבר עד נובמבר, חולפים בארץ מעל 50,000 שקנאים, מתוכם נשארים בעמקי הצפון מספר מאות שקנאים למשך החורף. כמות זו מהווה את רוב האוכלוסייה של השקנאים במזרח אירופה. 
 
מרבית השקנאים מגיעים דרך לבנון לעמק החולה, משם עובר נתיב הנדידה המרכזי מעמק יזרעאל, למחלף אלייקים ולאורך כביש 6 במזרח עמק חפר. 
 
השנה נחתו בעמק חפר מעל 10,000 שקנאים. מתוכם נלכדו וסומנו בטבעות ותגי כנף כ 30 שקנאים, לזיהוי פרטים ולימוד מאפייני התנועה שלהם. 
בעתיד יוצמדו לשקנאים נוספים גם משדרי רדיו לצורך מעקב ולימוד מסלולי הנדידה והשיטוט בארץ ואורך נתיב הנדידה.
 
מחקרים שנעשו בארץ הראו שהשקנאים זקוקים לעצירת "תדלוק" ומנוחה בארץ לפני שימשיכו בדרכם לאזורי הביצות שמדרום לסהרה באפריקה. על מנת להמשיך בנדידה זקוקים השקנאים לתנאי מזג אויר המתאימים לנדידה, ומצב גופני תקין. 
 
בעבר נהגו השקנאים לנחות באזורי הביצה הנרחבים שהיו בעמק החולה, עמק יזרעאל, חוף כרמל ועמק חפר, שהיו עשירים בדגה. לאחר חידוש ההתיישבות היהודית בארץ וייבוש הביצות הפכו אזורים אלו למקומות בהם מרוכזים בריכות הדגים בארץ. 
 
השקנאים המשיכו לחלוף בארץ בנדידה ולעצור באותם האזורים כבעבר, להקות של אלפי שקנאים יורדות לאכול בבריכות הדגים גורמות נזקים כבדים למדגה. 
בעבר נחשבו השקנאים לאויביי הדייגים בארץ בשל הנזק הכבד שגרמו, כיום בעקבות המחקרים שנעשו, רשות הטבע והגנים רוכשת מהמדגים "הטלות פרא" שהינם דגים שאינם מתאימים לשיווק, ומאכלסת מאגרי מים באזורים בהם שוהים השקנאים על מנת לתת לשקנאים אלטרנטיבה ובכך להקטין את הקונפליקט. 
 
במקביל נדרשים הדייגים לשמור על ברכות הדגים ולהרחיק את השקנאים המנסים לנחות בהם. 
השנה בעקבות מהלך זה ירד מספר השקנאים שנפגעו מירי בארץ לבודדים.
למידע נוסף: אתר רשות הטבע והגנים http://parks.org.il
 
אסף קפלן
פקח נזקי חקלאות אזור עמק חפר ומנשה
רשות הטבע והגנים
לדיווחים ותלונות על נזקי חקלאות *6911 מכל טלפון.