כללי

בתחילת שנות ה-90 מנה הקיבוץ כ-320 חברים, 180 ילדים ועוד מועמדים, סטודנטים, חיילים, אולפן ואחרים – סה"כ מעל 600 נפש.
בשנת 2015 מנה הקיבוץ כ-280 חברים ומועמדים, כ 180 ילדים במערכת החינוך במסלולים השונים, אולפן ואחרים סה"כ כ- 600 נפשות.

כלכלה

הקבוצה הייתה מחלוצי הפיתוח בענף הפרחים בארץ, ונודעה בענף הסיפנים (גלדיולות) שלה. כמו כן מחלוצי גידול האבוקדו בארץ, עוד בשנות ה-50 קיבל יצחק גורן ז"ל מבולטי חלוצי הקיבוץ פרס על כך.
בקיבוץ הייתה מאפייה הגדולה שלו שסיפקה לחם לכל האזור שבין אבן יהודה בדרום ועד זיכרון יעקב בצפון.
בשנת 1996 נשרפה המאפייה ולא הוקמה מחדש. מבנה המאפייה מושכר למפעל אחר.
במהלך השנים הללו היו בקיבוץ עשרות ענפים חקלאיים שנסגרו מסיבות כלכליות או מחסור בכוח אדם. היום יש לקיבוץ שני ענפים חקלאיים - אבוקדו ובריכות דגים, אחד מושכר ושלושה בשותפויות עם אחרים.
כתחליף לתעשייה נכנס הקיבוץ לענפים אחרים כגון מסחר ושירותים, ע"י הקמת מרכז מסחרי בשותפות עם חברת הדלק אלון; גן אירועים "שרונית" המושכר לאחר, מתן שירותי מזון וכביסה, ובימים אלו מפתח את ענף התיירות והאירוח. בנוסף עובדים חברים רבים בעבודות חוץ. מ-1.1.05 הקיבוץ מופרט ומוגדר כקיבוץ מתחדש.

היסטוריית היישוב

ראשיתו של קיבוץ משמר השרון בישוב בית וגן שבבקעת יבנאל. ביום כ"ט תשרי תרפ"ה (19.10.1924) מכריזים מאיר רויטמן ומנחם גיסר על יסוד קיבוץ "משמר" ובו עשרה בחורים ובחורה אחת. השניים מודיעים על כך, בכתב, למרכז החקלאי בירושלים.
במשך תשע השנים הבאות נדדו חברי קיבוץ "משמר" בארץ בעקבות העבודות שהשיגו. בתקופה זו גדל מספר החברים בקיבוץ מוסדו המשפחות הראשונות ונולדו הילדים הראשונים.
ביום כ"ג סיון תרצ"ג – 16.6.1933 , פלוגת החלוץ של חברי קבוצת "משמר" עלתה על הקרקע המיועדת לקבוצה בעמק חפר – מקומה הנוכחי. בין אפריל ליוני 1934 עברו למקום הנוכחי שאר החברים והילדים כ-85 נפש.
בתאריך 31 לינואר 1933, בזמן שהיית הקיבוץ בהרצליה, נרשמת קבוצת "משמר" כאגודה שיתופית בע"מ הרצליה, בהתאם לפקודת האגודות ההדדיות משנת 1920. ביום 2 בפברואר 1933 פורסם בעיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י) דבר יסוד "משמר" קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ.
ביום 1.9.1934, במקום הנוכחי, מאשרת אספת חברי קיבוץ "משמר" את הצעת ועדת השמות שליד קק"ל ומחליטה לקרוא לקבוצה- משמר השרון.
במהלך השנים מאז עברה קבוצת משמר השרון תהפוכות רבות הן בכלכלה – בענפי הייצור, בחקלאות והתעשייה וכן בחברה.
הקיבוץ שָכָּל אחד עשר מחבריו ובניו במערכות ישראל.