מבנה גדול על גדתו הצפונית של נחל אלכסנדר, על רכס הכורכר – מול חופית וכפר ויתקין, נ.צ. 1390,2002 בגובה 25 מטר מעל פני הים. 
סיפורו של המבנה והתקופה בה נבנה ופעל: משנת 1860 משתפר מצב הבטחון בארץ. סיום מלחמת קרים 1856, פתיחת תעלת סואץ 1869, התעניינות גוברת והולכת של מעצמות העולם בארץ ישראל יצרו מצב חדש. החקלאות מתפתחת, משתפר מצב הדרכים והתחבורה, המסחר עם מצריים מתפתח. 
באזור נחל אלכסנדר מתפתח גידול האבטיחים והפשתן. האבטיחים מושטים על גבי סירות ומובלים על גבי גמלים אל הנמל במפרץ מכמורת של היום. הנמל נקרא אז מנית אבו זבורה (נמל האבטיחים). אבו זבורה הוא כינוי של הסוחר הערבי איסקנדר ששלט על סחר האבטיחים. 
אלה הוטענו בנמל על ספינות שהוליכו אותם למצרים, מסחר ששגשג עד שנת 1930 בערך. עסקיו של איסקנדר אבו זבורה פרחו ושגשגו עד כדי כך שהשלטון העותומני מקים תחנת מכס ומשטרה - שהיתה "חוכרת" המכס. אברהים אפנדי ואחיו בני החאג' עבדאללה סמרה רכשו 7,000 דונם ב- 1908 בגדה הצפונית של נחל אלכסנדר. 
ב- 1929 ממשלת מצריים הטילה מכס גבוה על האבטיחים מארץ ישראל, והדבר חיסל את המסחר הזה. סיפור רכישת השטח וחורבת סמרה בראשו הוא פרשה מרתקת וסבוכה. החל בה יהושע חנקין בשנת 1887. 
בעקשנות רבה ובקשיים ללא קץ הצליח לבסוף, לאחר 50 שנה ב- 1940 להביא לרכישת השטח על ידי קק"ל, אך זהו סיפור בפני עצמו. 
המבנה עצמו: מלבני ומורכב משלושה חדרים מקומרים המחוברים יחדיו ומחלונות תצפית שנסתמו בינתיים. 
בנוי מאבני כורכר מסותתות ונתמך מבחוץ על ידי 3 קשתות, כנראה לייצבו על סלע הכורכר המתפורר. מדרום מערב למבנה שרידי חווה חקלאית עם רצפת פסיפס מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית (גתות לייצור יין). 
מדרום שרידי מערות קבורה חצובות בסלע הכורכר שהפכו במשך השנים למשכנות רועים. מהמבנה תצפית יפה על האזור, החוף, על הנחל ותצפית מזרחה על עמק חפר והר השומרון.
החומר לוקט ע"י גבריאל הורביץ, מנהל מכון אבשלום, לכבוד סיור תלמידים לאורך נחל אלכסנדר 19.6.2003.