פרטי הישוב


כתובת:

גבעת שפירא, מיקוד 4291200


פקס:

09-7725282


טלפון:

09-8663430


מייל:

[email protected]

 

סיפורה של אגודת הגואל – גבעת שפירא

בשנת 1932 החליטו קבוצת סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים, ברובם מתל אביב, לעשות הסבה מקצועית ולעלות להתיישבות בוואדי חווארת – עמק חפר. החברים התארגנו לאגודה חקלאית שנקראה "הגואל" - אגודה הדדית להתיישבות המעמד הבינוני בע"מ.
האגודה נקראה על שמו של יהושע חנקין, גואל אדמות הדרום והעמקים. לאחר רכישת ואדי חווארת בסוף 1927 הוקצו אדמות למתיישבים ע"י קק"ל, ובתחילת שנות ה-30 הוחל ביישוב העמק במושבים (כפר ויתקין) וקיבוצים (עין החורש). לאגודת הגואל הוקצו 800 דונם במטרה ליישב בהם 40 משפחות (לבניית בית, משק עזר ומטעים, בעיקר הדרים). המשפחות נדרשו להתיישב במקום בתוך 5 שנים. 
בשנת 1934 קבעה ועדת השמות של קק"ל את השם "גבעת שפירא" לנקודת ההתיישבות, על שמו של פרופ' צבי הרמן שפירא – הוגה רעיון הקמת קק"ל (בקונגרס הציוני בבזל  28-30.8.1897), כאמצעי לרכישת קרקעות ושמירתן ע"י ולמען העם היהודי.
מאז היווסדו התנהל הכפר כמשק משותף לכל דבר, על ידי עבודה שכירה של פועלים מהיישובים הסמוכים תחת הנהלתו של נתן שוער.  נעשתה עבודת הכשרת קרקע, בוצע חריש ראשון, הונחו צינורות קווי מים, נחפרו בארות, נבנה מגדל מים, נטעו עצים לעצירת חולות נודדים והוצבה שמירה נגד רעיית עדרי בדווים. בנוסף, נטעו פרדסי הדרים, כרמים ומשתלת ענבי מאכל. טופח משק בעלי חיים –ברכות דגים, אווזיה וכוורות.
לחץ מתמיד הופעל על המתיישבים לממש את התחייבותם לעלייה על הקרקע, אולם בעקבות אירועי התקופה –קשיים כלכליים לסוחרי ת"א, מאורעות 1936–1939, מלחמת העולם השנייה, משבר ההדרים ועוד  - רבים היססו לעלות להתיישבות. בכל אותה עת התנהלה האגודה "הגואל" ממשרדיה בתל-אביב.
באמצע שנות ה-50 החליטה האגודה לממש את התחייבויותיה בעקבות לחץ המוסדות המיישבים. בהתקשרות עם חב' רסקו הוחל בבניית 30 הבתים הראשונים שהושלמו ב-1957. ראשני המתיישבים היו משפחת מרקס, דוד ז"ל ועליזה תבל"א, עולים חדשים צעירים מדרום אפריקה, ציונים נלהבים. הם התאהבו והתיישבו לבדם במקום (5.2.1957). אמנם היו כבר בתים, אך ללא חשמל ומים, על דיונה חשופה וללא צמחיה.
בעקבות ההחלטה למימוש ההתחייבות להתיישב החלו חלק מהמשפחות להגיע ליישוב, כשהמשק ממשיך לעבוד משותף. בעצה עם הנהלת הכפר ובאישור קק"ל פלשו שבע משפחות באישון ליל לבתים הריקים (22.3.1959) שהמתינו לשווא לבעליהם התל-אביבים.
במשך הזמן הגיעו משפחות נוספות, נבנו בתים וכיום מונה היישוב 36 נחלות. המשק החקלאי עדיין מעובד במשותף. עד לפני שנים מספר נוהל המשק ע"י שרגא גרבר ז"ל.
כיום מעובדים ביישוב כ-650 - 700 דונם בהם מגדלים: אבוקדו, פקאנים, הדרים ואפרסמון.
לקראת שנת אלפיים החלו דיונים להקמת הרחבה וב-2003 החלו בעבודות התשתית ובבניית הבתים. ההרחבה היום מונה 39 בתים מאוכלסים. ברחבי הכפר וההרחבה מצויים מתקני שעשועים וכושר לילדים ולמבוגרים, מגרש כדורסל, מגרש כדורגל, ספרייה עשירה למגוון האוכלוסייה וארכיון.
כיום המושב מונה כ-80 בתי אב בכפר ובהרחבה.
המייחד את גבעת שפירא – האגודה החקלאית שהוקמה בתל אביב בשם: הגואל אגודה הדדית להתיישבות המעמד הבינוני בע"מ.
בסוף שנות החמישים הוכר היישוב ככפר שיתופי שמשמעו: יישוב כפרי המאורגן כאגודה שיתופית, בעל יחידות משפחתיות שכל אחת מהן בעלת ישות כלכלית עצמאית, כשהייצור המשקי והניהול בידי האגודה השיתופית.
בשנת 1972 הוחלט על  קביעת שם אחד לאגודה ולכפר: 
גבעת שפירא  - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.   
מבחינה ארגונית משתייך הכפר לתנועת האיחוד החקלאי.

גבעת שפירא תמונה מלמעלה