חרב לאת
פרטי הישוב
הקמת הישוב
חרב לאת הוא ישוב בעל אופי חקלאי השוכן בעמק חפר שבמישור החוף, ושייך למועצה האיזורית עמק חפר. הישוב קם כמושב עובדים ובשנים האחרונות התרחב וגדל, כשבנוסף לבנים ממשיכים שהקימו בו את ביתם הצטרפו אליו תושבים רבים מבחוץ ויצרו ביחד קהילה מאוחדת. היישוב נמצא מדרום לעיר חדרה, ממערב לקיבוץ גבעת חיים איחוד, מצפון למושב חיבת ציון וממזרח לכביש 4.
היסטוריה
מושב חרב לאת נוסד על ידי ארגון 'חרב לאת' שחבריו היו חיילים משוחררים שלחמו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, חלקם ביחידה הצ'כית.
החברים התארגנו במסגרת הארגון "חרב לאת" אשר שם לו למטרה הקמת יישובים בארץ ישראל. מקור השם חרב-לאת נלקח מספר ישעיהו ב', ד: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" והוא הוצע על ידי זאב וילנאי עקב העובדה שהמתיישבים הראשונים היו חיילים משוחררים שהחליטו להיות חקלאים והמירו את נשקם בעבודה חקלאית.
בסיוע של "האיחוד החקלאי" (תנועה מיישבת המאגדת יישובים חקלאיים, ללא כל שיוך פוליטי/מפלגתי), עלו ב-3 ביולי 1947 עשרים המתיישבים הראשונים על הקרקע בעמק חפר. חלקם היו רווקים וחלקם בעלי משפחות. רובם היו דתיים, יוצאי הונגריה, רומניה וצ'כיה.
בתחילה התנהל חרב לאת כמושב שיתופי. המתיישבים הנשואים גרו בצריפים ואילו הרווקים גרו באוהלים, היה להם חדר אוכל משותף, מקלחת משותפת, שירותים משותפים ותורנויות שמירה וחדר אוכל. החברים עבדו בפרדס המשותף והחלו לגדל ירקות בהדרכת מדריך מהסוכנות. להשלמת הכנסתם עבדו בפרדסי האזור.
ההכנסות מהעבודה הופקדו בקופה המשותפת. החיים במקום היו קשים והייתה תחלופה גדולה של מתיישבים.בשנת 1948 הצטרפה למושב קבוצה של ניצולי שואה מפולין ומרומניה.
בהדרגה התפתחו במושב ענפי משק נוספים: לולים, אווזים, ברווזים, עיזים ובקר. בדצמבר 1950 החלה הקמת בתי הקבע הראשונים והמתיישבים עברו בהדרגה לגור בהם.
בשלב זה הוחלט לפרק את המסגרות המשותפות. האדמות והרכוש חולקו בין החברים וכל משפחה החלה לפתח משק משלה.
בשל הקושי להתפרנס מחקלאות השלימו רבים את הכנסתם בעבודות חוץ. באמצע שנות ה-50 נקלטה בחרב לאת קבוצה של עולים מצפון אפריקה (רובם לא הסתגלו לעבודה החקלאית ועזבו את המושב במהלך השנים) ושל ילידי הארץ.
המושב כיום
ביישוב כ 60 משקים חקלאים ("נחלות").
כל משק מורכב משטח אדמה עליו בנויים הבית ויתר המתקנים החקלאים (כגון לול, רפת וכדומה) הנקרא חלקה א' (או "החלקה הצהובה") ובצמידות אליו מצוי שטח לעיבוד חקלאי הנקרא חלקה ב'. בנוסף לכל משק יש שני שטחי אדמה (אדמת שלחין ואדמת פלחה) המעובדים במשותף על ידי ה"אגודה החקלאית חרב לאת".
עם השנים הצטמצמה באורח ניכר הפעילות החקלאית של תושבי המקום. נכון להיום יש מספר מועט ביותר של תושבים מתפרנסים מחקלאות בחרב לאת, בעיקר צמחים ופרחי נוי ליצוא.
שטחי המושב המעובדים נטועים בעיקר במטעי זיתים, עיבוד שלחין ובעל.
רוב תושבי היישוב עובדים במושב או מחוצה לו במקצועות שונים ומגוונים, הן כעצמאיים והן כשכירים.
המושב עבר שני שלבי הרחבה החל משנות ה-90 וכיום מתגוררות בו כ-200 משפחות, כ-800 תושבים. בימים אלה נמצאת בשלבי הסיום שלה הרחבה נוספת העתידה לקלוט במושב 9 משפחות נוספות.
חיי הקהילה במושב
במושב מתקיימות באופן סדיר פעילויות תרבות ענפות משותפות לכלל התושבים ונחגגים במשותף חגי ומועדי ישראל.
מועדון המושב מציע לתושבי המשוב והסביבה פעילויות חוגים מגוונות. מידי חודש מתקיימת פעילות לבני הגיל השלישי וותיקי המושב מבחינה מוניציפלית מנוהל היישוב ע"י ועד מקומי נבחר המטפל בנושאים שונים: ביטחון, תשתיות, פינוי גזם ופסולת, דת, בית העלמין, גינון, נקיון והדברה, חינוך ונוער, תרבות, קשישים ועוד.
פעילויות אלה ממומנות ממיסי הארנונה המשולמים ע"י התושבים. במקביל לפעילותו של הועד המקומי פועל בחרב לאת ועד האגודה האחראי על נושאי החקלאות, הקרקעות והמים במושב.
ילדי הגן של המושב מתחנכים בגני המועצה שבחיבת ציון, ילדי בית הספר לומדים בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד ובבית הספר התיכון "שחר מעיין" שבקיבוץ עין החורש.
שלט חרב לאת - צילום: אריק חן