כפר ידידיה
כללי
כפר ידידיה נוסד בשנת 1935 ע"י קבוצה מעולי גרמניה, וקרוי על שמו של ידידיה פילון האלכסנדרוני, יהודי שחי במאה הראשונה לספירה באלכסנדיה. קהילת יהודי אלכסנדריה הקימה קרן לעזרת פליטי גרמניה, תרמה להקמת הישוב והנציחה את שמו בשם היישוב העברי החדש בארץ ישראל.
בשנים האחרונות קולט הכפר את בני הדור השלישי ע"י הוספת מגרשי בניה עבורם ובכך גדל מספר התושבים בכפר.
נכון לשנת 2007:
שטח הכפר 2,650 דונם.
אוכלוסיה: כ-160 משפחות, מהן 61 נחלות ו-7 משקי עזר,
כ- 550 נפשות (כולל חברים, תושבים ודיירים).
מקורות פרנסה
חברי המושב מתפרנסים ממקצועות חופשיים ומיעוטם מחקלאות , 16 משקים המגדלים פרחים, ענפי קישוט, צמחי תבלין, משתלות לצמחי נוי, פרדסי הדרים בעיקר קליפים, מטעי זיתים ואפרסמון, משקי עופות ותרנגולי הודו לבשר ושתי רפתות מודרניות.
מים: בבעלות הכפר שלוש בארות מים ובריכה בעלת תכולה של 500 קוב.
מבנים ציבוריים
מזכירות, צרכניה, מחסן טכני, בית עם
לכ-200 איש, ספריה, מועדון מייסדים, סוכנות דואר, ובית כנסת משותף עם הכפרים השכנים (הדר-עם וכפר חיים).
מוסדות הכפר: ועד האגודה, מועצת האגודה והאספה הכללית.
היסטוריית היישוב
בשנת 1933 תכננה הסוכנות היהודית על ידי הארכיטקט ריכארד קאופמן את היישוב עבור עולים מיהדות גרמניה. המושב תוכנן ל-50 משקים על שטח של 875 דונם.
באביב 1934 התארגנה קבוצת עולים מגרמניה, בני המעמד הבינוני בעלי מקצועות אקדמאיים, חלק מחברי הקבוצה עברו להתגורר בנתניה, עבדו כפועלים שכירים והחלו בהקמת הכפר, בניית עשרת הבתים הראשונים, הקמת המשקים, הגידור, החריש והנחת תשתיות.
בתאריך 8 באוגוסט 1934 הונחה אבן הפינה לעשרת הבתים הראשונים וב 8 באפריל 1935 נערך טכס חנוכת הכפר.
בשנת 1935 עלו על שטח האדמה שבעת המתיישבים הראשונים. באותה שנה נוספו עוד 10 בתים ונקלטו משפחות נוספות רובם יוצאי גרמניה, והולנד. במרוצת השנים
1936-1938 הורחב הכפר ונבנו עוד יחידות בסה"כ כ-40 משקים.
הכפר נועד להיות בלתי תלוי בזרם פוליטי זה או אחר, אך בשנת 1937 הצטרף ל"תנועת המושבים". הכפר הגדיר את עצמו כמושב-עובדים על עקרונותיו ויסודותיו המקובלים.
בשנת 1945 חל מפנה בכפר, עת הצטרפה אליו קבוצה בת 22 משפחות, גם הם יוצאי גרמניה, שנקראו "בני-גאולים" שישבו בטירת שלום אח"כ גאולים. ההצטרפות התאפשרה ע"י רכישה של 10 יחידות מאדמות "יכין" השכנות לכפר.
בשנת 1946 עולה מספר המשקים לכ-64, לכל משק 17.5 דונם אדמה, מזה 2.5 דונם מגרש, 8.5 דונם אדמה קלה, 6.5 דונם אדמה כבדה. לאחר הקמת המדינה צורפו לכפר שטחים נוספים כך ששטח היחידה המשקית גדל ל 34 דונם. המשקים היו מסוג משק מעורב דהיינו: פלחה, רפתות, לולים, ירקות, מטעים וכו'.