הגמשה ובחירה בהתחדשות

מהם אותם ערכים שמגדירים משמעות? מהי אותה שפה מושגית ודרגות חופש בחינוך שיאפשרו חיבור ושיתופיות בין כולנו בקהילת עמק חפר, בעודנו ערים ומודעים לצורך בדעות המגוונות ולוויכוח המפרה? 
בינתיים כולנו מסכימים בעת הזו על ערכים, עקרונות מנחים לשינוי וההכרח במעבר מהכשרת הלבבות להתמקדות בעשייה נרחבת.
רובנו גם מסכימים שחופש פדגוגי לצד מחויבות לליבה הם תנאי לאיזון ההכרחי במטוטלת הנעה בין מתן מענה בלעדי לצרכי התעניינותו ומושאי סקרנותו של התלמיד לבין האינטראקציות ההכרחיות עם סביבתו החברתית, שיאפשרו לו להתפתח כאדם בעל בטחון עצמי ומסוגלות גבוהה.
חלקנו גיבו את הזמן שהוקדש להכשרת הלבבות. זו ניסתה לייצר שפה מושגית מוסכמת המעידה שעל אף ריבוי הפרשנויות הטבעי אנחנו כבר שם - בהתחדשות.
התחלנו בתוכניות פדגוגיות ברוח ההתחדשות ובהקמת סביבות לימודים חדשניות – ההולמות את השינוי הפדגוגי. בבסיס ההתחדשות וציפיות הקהילה, הגדרנו עקרונות לפעולה שמתוכם תורחבנה תוכניות הפעולה:

• פרואקטיביות של התלמידים: המדד האמיתי שלנו להצלחה והקשה ביותר. זה יקרה רק אם נשנה באופן רוחבי את מתודות ההוראה לטובת הזמנתם של התלמידים להיות פעילים בכל תהליך למידה ונגמיש את חללי הלמידה.
  כך יעזו הילדים יותר, כך יחששו פחות, כך גם ייהנו. הפדגוגיה תתבסס על למידה מהחסר {ופחות מהקיים והשגרתי - טקסט , שאלות המורה, משימות}:  מה מעניין? מה זה מזכיר לי? מה מתחבר למציאות או לדמיון? מה כדאי לגלות ולפענח? איך ננמק ונסביר? איך מתמודדים עם צמתי קושי ואי ודאות? מה הצורך או הבעיה?  היציאה מאזור הנוחות והחבירה לעניין תגביר מוטיבציה, תחדד הבנות חדשות ותאפשר יצרנות מהנה.
• שיתופיות: חיבור היחיד לחבריו, לקהילתו, לצוותי התנסויות בצמתים שונים, לפיתוח רעיונות חדשים כמענה לצרכים שונים, כחלק מהשפעה על הסביבה שהוא יבחר ומתוך חשיבה רחבה והקשרית למציאות החיים.
• משמעות: רק חיבור בין מושא הסקרנות והכישורים האישיים שהילדים מגיעים איתם, ל"דיבור" עם הסביבות השונות המקיפות אותם, מבטא את המהות של החינוך במובנה הרחב ביותר - כמרחב המאפשר מקום והזדמנויות לצמיחה רגשית הדרגתית ובריאה, לפיתוח יכולות מושכלות, יצירתיות והקשריות ובעיקר לחוויית הצלחה והעצמה. מצוינות במובנה הרחב, הפתוח, המכיל, המאתגר  - היא ההבטחה שאנחנו מחויבים לה כלפי הילדים.
  איך מתרגמים זאת הלכה למעשה? על ידי מתווה לטווח קצר {שנה זו} ולטווח ארוך {3 השנים הבאות}.
• המתווה המיידי: מדגיש ומתמקד בהגמשת מערכת השעות ובחירה על בסיס עניין, מעורבות ואחריות לבחירה.
  עיקרון הבחירה אינו מצטמצם רק למערכת השעות. יכולים להיות לו ביטויים רבים כגון: בחירה בין תחומי עניין, בתוכם, תוך כדי תהליך הלמידה {המבנה המומלץ הוא רשתי כעבודת המוח}, בסוגי האינטגרציות שבין הדיסציפלינות, בין קורסים שונים של אותו המקצוע, במיומנויות שונות, בתכנון זמן עבודה אישי, בצוותי העבודה, בשותפי פנים וחוץ בית ספריים, באופני החשיבה והחיפוש המתבקשים, בגמישות לעקוף מצבי תקיעות, בתהליך המנטורינג, במרחב הרצוי ועוד ועוד. 
  אין ספק שנפח שעות ההגמשה ישפיע על השינוי, אבל נזכור שבמציאות כל בי"ס צריך ליישם את ההגמשה על פי הבנתו.
  ביוני האחרון הצענו סקיצה ראשונה של מערכת גמישה ואף ייעוץ לבניית מערכת כזו ובהתאמה לתכניותיו של ביה"ס.
  לדוגמה: הצגנו הצעה למערכת שעות ליישום עבור שכבת ה' כלשהי, המאפשרת בחירה של בין 2 ש"ש ל- 7 ש"ש שזה קרוב לשליש משעות האורך. אליהן יש להוסיף שעות שבהן יתקיימו פורומים של תלמידים לקבלת החלטות הנדרשות בתחומי הבחירה, יציאה לסיור או מפגש עם מומחה, תהליכי הערכה ותובנות דינמיים.

1. מרחבי משמעות חוצי בתי ספר:  לראשונה בעמק, יהפכו ההורים למנחים מובילים בתהליך שלם ויחד עם התלמידים יפתחו מיזמים שונים בתחומים המוצעים. הלו"ז לביצוע : נוב' –ינואר,  ימי ו', לשכבת ו', חצי שנתי {8 בתי -ספר, כ- 720 תלמידים}. המפגש הראשון של המנחים יתקיים במחצית ספט' בחוות הנוי. באוקטובר תתקיים החשיפה לתלמידים והבחירה. תלמידים שלא ירצו לבחור באחד מתחומי העניין, ילמדו בביה"ס עם מוריהם.
   דוגמה לאפשרויות: חקלאות ובוטניקה/ מדעי הים/ קהילות חברתיות/ יזמות/ "שומרי הגן" / "מימיקרי" / חקר החלל / גישור /  חינוך פיננסי / אמנויות/  נגרות / כתיבה יצירתית – Spoken / תרבות האסלם וערבית /  מחול ותאטרון, תקשורת וצילום. כל תחום יכול להכפיל עצמו.
   המנחים – מומחים מהקהילה, רכזי מרכז הנוער  ומורים. התלמידים יפעלו כצוותי חשיבה ועניין ויהיו אח"כ מנטורים לחבריהם בבתי הספר ולקהילה כולה.
   סה"כ: 18 תחומי משמעות, 20 תלמידים {360 תלמידים במחצית א'/ 360 במחצית ב'}, 8 מפגשים של 4 ש"ש {8:30- 12:00}.
2. תחומי משמעות בתוך בתי הספר:

•   תחומי משמעות - יום בשבוע, 3,2 ש"ש.
  תכונותיו של תחום העניין: מעניין גם מבוגרים מנחים, רלוונטי, מייצר תמונת מכלול רחבה, מערב שכל, דמיון ורגש, מייצר שותפויות,  מפתח תוצר שיש לו תכלית, התנסותי. מכוון לידע חדש או תוצר.
  דוגמה: שכבת ה', 3 כיתות אם, 4-7 תחומי בחירה בתחומי דעת שונים {כ18-20 תלמידים}
  מומלץ– פתיחת בוקר וסיום יום עם מחנכת הכיתה, להתחלקות, השגות, תובנות, שאלות וחשיבה נוספת.
• קורסי בחירה בתחום דעת – דוגמה: היסטוריה – יוון (מתבצעת בפועל באחד מבתי הספר היסודיים בעמק)
  חלופה 1 -  כל 3 חודשים מתחלפים, 10 תלמידים מכל כיתה {אפשרויות: תרבות יוון העתיקה , חברה ושלטון, מלחמות יוון}.
  חלופה 2 -  בחירה בקורס אחד חצי שנתי.
• תכנית מערכתית – למידה סביב פרויקט, אקולוגיה ובוטניקה, חינוך לדמוקרטיה, יזמות... עד 4 ש"ש לתלמיד.
  סה"כ:  בין 7 ל-10 ש"ש:
  תחומי משמעות – 3 ש"ש {שניתי/ חצי שנתי} קורסי בחירה –2,3 ש"ש , תוכנית בית ספרית: 2-4 ש' שבועיות.

דוגמה למערכת שעות חדשה – ה' 32 ש', 2 ש"ש תל"ן

מתמטיקה	אנגלית	שפה	תנ"ך	אנגלית	שפה
מתמטיקה	אנגלית	שפה	שפה	אנגלית	תנ"ך
תחום משמעות	P.B. / יזמות/ L מונטסורי/ למידה חוץ כיתתית/	מדעים	מתמטיקה	קורס בחירה בהיסטוריה – בחירה בין 2 קורסים מתוך 4 - הכוונה עצמית, ניהול זמן גמיש	תרבות ישראל
תחום משמעות	P.B.Lי/זמות/ חדר כושר1/שאלות מתגלגלות	מדעים	מתמטיקה	קורס בחירה בהיסטוריה	חינוך חברתי
תחום משמעות	חנ"ג	מתמטיקה	אמנויות	תל"ן
כישורי חיים	אמנויות	מתמטיקה	חנ"ג	תל"ן

לדוגמה, מערכת שעות באחד מבתי הספר בעמק מציעה:
קורסי בחירה בתחום דעת: כל שליש יבחר תחום עניין אחר בתוך תחום הדעת הכולל – 2 ש"ש לכיתות ו'.  
7 קורסי בחירה חצי-שנתיים לכיתות ד', ה' {כל תלמיד יחווה תהליך שלם בשני תחומי משמעות שיבחר}.
2 ש"ש ניהול עצמי בכיתות ב'-ו' – הכוונה עצמית בלמידה וזמן גמיש על פי בחירת התלמיד.
1 ש"ש לכיתות ד'-ו' עבודת צוותי למידה בהתנסויות מגוונות על בסיס הניסוי.
שפה אישית –  1 ש"ש, מעורב דו-גילי לכיתות ג', ד'  - בניית קורסים שונים על פי בחירה.
"שאלות מתגלגלות" – 2 ש"ש  לכיתות ב' – הוראה מתווכחת לבחירה בשאלה, סוגיה, בעיה שמהן תתחיל הלמידה.
"חדר כושר" – 1 ש"ש לכיתות ב' ג': זימון מצבי תקיעות להתמודדות ובחירה בין המיומנויות הנדרשות.

צריך להבין: כאשר בי"ס צובע את שעות ניהול מפגש בוקר בתוך מערכת השעות שלו, למשל בין 8:00 ל-8:30 {כדוגמת טבלת השעות שהוצגה לאחרונה בפייסבוק} אין כאן התחדשות, שכן ברובם של בתי הספר בעמק מתרחשים מפגשי שיח כאלה.
בית ספר הצובע סדר וניקיון {כדוגמת טבלת שעות אחרת}, כשעה שבועית קבועה, גם אין כאן ביטוי להגמשה ובחירה.
סיורים, מפגשי השראה והעמקה עם גורמים מחוץ לביה"ס, זמני חצר שמתבטאים בטיפול בבע"ח או בחממה – אלה צריכים להיות שזורים בתהליכי הלמידה שמתפתחים עם התלמידים ולא רק כפעילויות נפרדות. תלמיד שבוחר להעמיק ולהתנסות בתחום הקרוב מאד לליבו, יקבל את ההעשרות הללו כחלק אינטגרלי מהתהליך הכולל. רק אז זה יהפוך באמת למשמעותי.
עוד אדגיש שנפח השעות הגמישות יוצר מדרגות חופש לצאת מהשיעורים למטרות של העלאת רעיונות, התנסויות ומפגשים שונים. הוא עשוי להתבטא גם בשינוי של אורכי השיעור, בלמידה אישית, קבוצתית הומוגנית, רב גילאית או דו גילאית.
צוותי המורים צריכים "לקפוץ למים" בגיבוי מנהלי בתי הספר.  ללמוד 6 שעות מתמטיקה כליבה מחייבת או 4, 5 שעות ואנגלית זה מבורך אם האווירה היא של אי-שיפוטיות והתנסויות משתפות. לשנות דרכי הערכה ולשתף תלמידים זה מבורך בתנאי שלא מוותרים על עין מקצועית ומושכלת. ההתחדשות תיבחן לאורך זמן בעומק השינוי המעשי בכיתות, בשעות הרוחב, בשפה פדגוגית שמזמינה הנעה והנאה, במרחבים הגמישים. מדדי הצלחה יחייבו לקיחת אחריות.
צריך הרבה ענווה כשמבינים את עומק המורכבות בשדה, אבל צריך להאזין לבקשות הציבור, לקרוא את מחקרי החינוך העולמיים ולהתקדם יחד ובאומץ לטובת השלמת השינויים המתבקשים.