להמשיך במעלה האלכסנדר: סיכום, פרידה – וגם תקווה

האם יש טעם לסכם תקופה של 10 שנים בפומבי? הרי רק מעטים יקראו סיכום ארוך וממצה, אך סיכום קצר ותמציתי כמעט ולא יאמר דבר. ובכל זאת, נדמה לי שאחרי 10 שנים של עשייה ציבורית אין זה ראוי שנבחר ציבור לא יאמר כמה דברים לציבור שבחר בו.
באופן אישי כמעט ולא פרסמתי דברים שכאלה בעשור החולף – בעיקר משום שסברתי שלא ראוי לסגן ראש רשות לעשות זאת (חרגתי ממנהגי זה עם הפצת החיבור "במעלה האלכסנדר" שפורסם ממש לאחרונה – אשוב ואתייחס אליו בהמשך). כמו כן, האמנתי תמיד שהמעשים ותוצאותיהם - יחד עם האנשים שהצטרפו להובלתם - כל אלה ידברו בשמי. אולי זו מחשבה נאיבית, אך בחרתי במודע להאמין בה. 
אבל עכשיו, משאיני עוד חלק ממערכת, אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים. כל מעשיי במהלך התקופה כוונו למטרה אחת: בניית מעגלי שותפות ואחריות של התושבים כפרטים עם המערכת האזורית בתוכה הם חיים. לסיסמה "התושב במרכז" שהושמעה במערכת הבחירות יש כוח גדול ובסופו של יום יש בה גם אמת, אך קריאתה באופן פשטני עלולה להיות מזיקה. אין לראות את התושב כמי שחי את חייו למען עצמו ואת המערכת האזורית כמשרתת שלו בלבד. היכולת לשנות מציאות מתקיימת רק כשהתושבים לוקחים אחריות על חייהם ופועלים באופן אקטיבי יחד עם שכניהם וחבריהם למען שיפורה. שינוי לא מתרחש מתוך עמדה פסיבית אלא מתוך פעולה משותפת בכל מעגלי החיים, שזוכה לטיפוח, תמיכה ועידוד מצד המוסדות.
את הרוח הזו ניסינו להכניס לתוך מישורים רבים של הפעילות במועצה. אפרט כאן מספר דוגמאות:
פרויקט המיחזור. גולת הכותרת של העשייה הסביבתית והמשך למהלכים סביבתיים גדולים בהם נקטו גם קודמינו. הפרויקט מסמל את האחריות האישית של כל אחד לסביבה ולעולם בו הוא חי וקודם דרך המעגלים הקהילתיים של היישובים. ליוו אותו גם מהלכים קהילתיים וחינוכיים נוספים – פרויקט שלוליות החורף והחורשות הקהילתיות, מעגלי המנהיגות בבתי הספר. הזיקה שבין הפרט לכלל כמו גם האחריות המשותפת של התושבים לתוצאות עוברות בהם כחוט השני. התוצאות בשטח - היותנו האזור המוביל בארץ בהפחתת ההטמנה ובין המובילים בנושא פיתוח גישה סביבתית כוללת, כמו גם החיסכון הכספי האדיר - הן מקור לסיפוק וגאווה.
שימור וקידום החקלאות. התהליכים שהובלנו, כמו פרויקט החקלאות הסביבתית, הקמת המו"פ החקלאי, פיתוח מיזמי התיירות החקלאית-סביבתית כמו גם השמירה על הדרכים, הניקוז, הנקיון והנראות של המרחב החקלאי כולו – כולם נעשו בשיתוף של מעגלי חקלאים ותושבים החיים בתוך השטחים הללו ושחייהם שלובים בנושאים אלה. גם בנושאים אלה, בהם אנחנו מצויים באמצע המירוץ – עמק חפר הוא דוגמא ומופת לאזורים רבים בארץ ושדה מחקר ולימוד עבור מוסדות המדינה.
פיתוח הפעילות התרבותית. דרך המרכז הקהילתי וקידום של פעילות "זית" בנינו מסד לעשייה משותפת של אנשים ותושבים. דרך פעילות זו נבנים מעגלי זהות החורגים מגבולות האני כאן ועכשיו על שורשי התרבות העמוקים שלהם והופכים את האדם לחלק מעולם רחב ועמוק בהרבה. קהילות ורשויות מכל רחבי הארץ והעולם נושאות עיניהן אלינו כמודל להצלחה בתחומים אלה.
טיפוח הקהילה היישובית. פעלנו לפתח את הקהילה ביישובים - על מוסדותיה הפורמליים - כבסיס של שייכות ואחריות שמחובר לשורשי ההתיישבות בעמק. יש רבים הקוראים תיגר על ההתעקשות על מהלך זה, אך אני סבור שוויתור על מעגל זה של שייכות ומעורבות פירושו גם ויתור על מאות מתנדבים ופעילים קהילתיים שהוא מניע לעשייה – על הערך המוסף האיכותי, הכמותי וגם הכספי הגלום בה. במהלך זה אנו שותפים לייחודיות הקהילתית של כל המועצות האזוריות. קיומו הוא חלק מההצדקה לקיומן הייחודי אל מול הקולות הקוראים לביטולן.
קידום הספורט. בנינו תכנית אסטרטגית רבת שנים המתעדכנת לפרקים, ששמה במרכז מספר ענפים בהם לאזור יתרון יחסי הנובע מההיסטוריה והגאוגרפיה שלו ומקיומם של פעילים ו"משוגעים" אזוריים המתגייסים להובלת הפעילות והכוונתה המקצועית. על בסיסה חיזקנו את מעמדנו כרשות בה מספר הספורטאים הפעילים הוא הגבוה ביותר במדינה ביחס לגודל האוכלוסייה. גם היקף ההישגים הספורטיביים ברמה הלאומית הוא גבוה ביותר – שוב ביחס לגודל האוכלוסייה. דומה שגם הפעילות העממית – שבמקרים רבים חוברה לאותם ענפי דגל -צוברת תאוצה באזור והיקפיה גדלים והולכים.
שיפור הביטחון. אמנם עבור מי שביתו נפרץ מדובר באירוע ששום סטטיסטיקה אזורית לא תתקן, אך ברמת המספרים הגדולים ראינו בשנתיים האחרונות ירידה מתמשכת בהיקף הפשיעה המתבצעת באזור. קשה לשים את האצבע על הסיבה המובהקת לכך אך אין ספק ששיתופי הפעולה המובנים שבנתה מחלקת הביטחון, בהתייעצות עם ועדת הביטחון האזורית, מול מעגלי הביטחון היישוביים, מול מערך הסיירת החקלאית המועצתית ומול כוחות המשטרה השונים, בצד הצטיידות טכנולוגית של מצלמות, שערים וגדרות, תרמו תרומה נכבדה לירידה זו. גם במקרה זה – למעגלי האחריות האישית והקהילתית חלק מכריע בבניית ההצלחה.
אלה הן רק דוגמאות. היקף העשייה של המועצה כמובן רחב ומקיף הרבה יותר, אם כי בצד ההצלחות ישנם גם לא מעט קשיים ובעיות שלא הוזכרו.
אני מודה לרני, לכל עובדי המועצה, לראשי היישובים ולפעילים הקהילתיים בכל תחומי החיים –הייתה זו זכות גדולה לצעוד לצדם במסע הזה.
על הדברים שנאמרו עד כאן ועל דברים נוספים שיש לי לומר על דרכו של האזור והכיוונים אליהם הוא צריך להתפתח, כתבתי והרחבתי בחיבור שהוזכר לעיל – "במעלה האלכסנדר". אני מזמין את מי שמעוניין להעמיק מעט לקרוא חיבור זה, ואשמח גם לשמוע את חוות דעתכם.
בסיכומם של הדברים, להבנתי, הדרך להמשך ההצלחה נעוץ ביכולת להמשיך ולצעוד במעלה האלכסנדר, אל מהלכים המחוברים לשורשים ולמורשת תוך התאמת הכלים לרוח הזמן. ויתור על כיוון זה ואיתור המטרות במורד הזרם – על פי ציוויי רוח הזמן ואופנות מתחלפות בלבד, עלול לאיים על קיום האזור ככזה שיכול להשפיע על גורלו.
אני מאחל לראשת המועצה החדשה ולצוותה שיידעו ללכת בדרך זו, ומייחל להצלחתם.