גאולת אדמות עמק חפר: מניע, מימון והנצחה

סיפורו של עמק חפר הוא בראש ובראשונה סיפור של חזון פורץ דרך ושותפות היסטורית חוצת יבשות. בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, פעל גואל האדמות יהושע חנקין בשם הקרן הקיימת לישראל לרכישת עשרות אלפי דונמים של אדמות שממה וביצה ב"ואדי חווארית", אך עלות הרכישה האסטרונומית – כמיליון דולר – איימה לעצור את המפעל הציוני בשער העמק. הישועה הגיעה בדמות התגייסות כלכלית חסרת תקדים ומעוררת השראה של יהדות קנדה: בהובלתם של אהרון (ארצ'יבלד) פריימן ונשיאת הדסה קנדה אנה רגינסקי, נרתמה הקהילה כולה לגיוס סכום העתק. בזכות "מתנת יהודי קנדה", שהוכרזה רשמית בקונגרס הציוני ב-1929, נגאלו הקרקעות, וברוח חלוצית יוצאת דופן עלתה בינואר 1930 קבוצת המייסדים הראשונה להתיישב ב"בית הראשונים", ובכך הונחה אבן הפינה לעמק החקלאי, המשגשג והירוק המוכר לנו כיום.

כיום, בחלוף מאה שנים, מורשת הגבורה והערבות ההדדית הזו אינה רק פרק בספרי ההיסטוריה, אלא חיה ונושמת בכל פינה בעמק – החל משמות היישובים המנציחים את מובילי השותפות כמו ביתן אהרון וחבצלת השרון (על שם לילי פריימן), ועד לשיתוף הפעולה ההדוק והמתמשך עם קק"ל ועם הקהילות בקנדה. פרויקט "עמק 100" מזמין אותנו לעצור, להכיר תודה לדור המייסדים, וחשוב מכך – לקחת את הלפיד ההיסטורי הזה ולהניע אותו אל העתיד. זהו הזמן לחבר את הדור הצעיר לשורשים, לחזק את המנהיגות המקומית, ולכתוב יחד – מתוך קהילה חזקה, חינוך מוביל וקיימות ירוקה – את הפרק המפואר הבא של הבית של כולנו.