קיץ 2007 

נכתב ע"י ציון סימה אטיאס מבת חפר – הורים שבתם שחר הייתה חברה במשלחת
לביאה, יוני ונילי יקרים, עכשיו, כשהמשלחת כבר כאן והילדים חזרו הביתה בשלום עמוסי חוויות, אנו רוצים להודות לכם על ההזדמנות הנפלאה שנפלה בחלקה של בתנו - שחר .
הייתה זו הפעם הראשונה בה שחר נפגשה באופן ישיר ואינטנסיבי עם בני נוער ממדינה אחרת. 
היה זה מפגש החוצה תרבויות, דתות ולאומים, מפגש שטמן בחובו חשיפה לתרבות, לשפה, לסגנון חיים ולמנטאליות שונה ויצר קשרי ידידות עם אנשים חמים מהארץ ומחו"ל.
מקריאת יומן המסע שניכתב על ידי שחר במהלך הטיול ניכר המטען העשיר אותו ספגה בתנו בששה עשר ימי ה"מסע".  מטען ערכי שלא יכולנו להעניק לה בשום מסגרת חינוכית, חברתית, או משפחתית אחרת.   
שכן, אין שיתוף פעולה גדול יותר ואין סמליות גדולה יותר לסובלנות ולשאיפה לשלום ולאחווה, מפעילות המפגישה בין נוער יהודי לנוער גרמני כשברקע ניצבת השואה והנכונות הרבה של הנוער הצעיר – דור ההמשך, לשמוע להכיר ולחוות את הזוועות  ולדעת שלעולם נזכור ולא ניתן שיחזור.    
לביאה, אנו מודים לך על הליווי המקצועי, הארגון וההתארגנות טרום היציאה ולבטח גם במהלכה. 
יוני ונילי, תודה על האכפתיות הרבה שהפגנתם  במהלך השהות, על האוזן הקשבת והיד המלטפת, על הליווי הצמוד, ההדרכה, על שהייתם במקום ובזמן שאנחנו חסרנו... 
מי ייתן ו"מפעל" מבורך זה יימשך ועוד רבים מבני הנוער יזכו לחוויה חינוכית, ערכית כזו. 
אין ספק כי ששה עשר הימים הגדושים והמלאים יזכרו בחיבה רבה בלב כולנו.
אנו מצפים לגמול לנוער המארח בארצנו.